חידושי הרד״ל על קהלת רבה י״ב:ט׳:א׳

« חידושי הרד״ל על קהלת רבה י״ב:ז׳:א׳ חידושי הרד״ל על קהלת רבה י״ב:י׳:א׳ »

9 הֲבֵל הֲבָלִים, תָּנֵי הֶחֱזִיק עָשִׁיר בְּדָבָר טוֹב, תְּחִלָּתוֹ רָעֵב הוּא לוֹ, הַמִּתְיַשֵּׁן בּוֹ עֲשָׂאוֹ לְמִרְמָס. גַּם עָנִי כִּי דַל חֶלְקוֹ, גַּם עֵינָיו לִגְבּוֹת מִמֶּנּוּ חֵלֶק שֶׁמֵּעֵז בּוֹ עָשִׁיר, לָזֶה תַּאֲוָה וְלָזֶה תַּאֲוָה, שְׁנֵיהֶם שָׁוִין לַקֶּבֶר, הַכֹּל הָבֶל.

פירוש חידושי הרד״ל על קהלת רבה י״ב:ט׳:א׳

9 א התיישן בו עשאו למרמס כצ"ל. פי' כשהחזיק עשיר בדבר שתחלתו רעב הוא לו אבל אח"כ כשהורגל והתיישן בו עשאו למרמס:

10 ב גם עיני כו'. גם עיניו גבוה ממנו כגי' אות אמת שבמ"כ:

11 ג חלק שמואס בו עשיר לזה כו' כצ"ל ופי' אף שהעשיר מואס בו ואין לו תאוה לזה כלל אבל העני שממנו הוא גבוה עיניו תצפינה ויתאוה לדבר זה. ומזה תבין כי הכל הבל בלא תכלית אמתי וקצת מזה עי' ביד"מ:

« חידושי הרד״ל על קהלת רבה י״ב:ז׳:א׳ חידושי הרד״ל על קהלת רבה י״ב:י׳:א׳ »